פסק-דין בתיק תע"א 5744/07

רקע כללי

1.    השאלה המרכזית שהובאה לפתחנו הינה - האם התובע עבר עבירות משמעת שהסבו נזקים לנתבעת באופן שהצדיק את שלילת זכאותו לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, וכן קיזוז סכומים שונים מהשכר לו היה זכאי בגין תקופת עבודתו.

להלן התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

2.    הנתבעת עוסקת בייצור ושווק מוצרי תה ומוצרי מזון נוספים.

3.    התובע הועסק בנתבעת כאיש מכירות החל מיום 23.1.05 ועד ליום 25.3.07, עת פוטר מעבודתו בנתבעת ללא הודעה מוקדמת, בשל טענות בדבר הפרת אמונים

4.    ביום 24.1.05 חתמו הצדדים על הסכם עבודה אישי במסגרתו נקבע כי התובע ישמש כאיש מכירות בנתבעת וכן נכתב שם כי במהלך כל תקופת העסקתו הוא לא יקבל תשלום ו/או טובת הנאה אחרת מצד שלישי בקשר ישיר/עקיף עם עבודתו וכי במידה והוא יפר הוראה זו, הרי שהסכום או טובת ההנאה שיתקבלו על ידו, ישתייכו לנתבעת והיא תהיה זכאית לנכות סכום זה או את ערך טובת ההנאה מכל הכספים שיגיעו לתובע ממנה. זאת, בנוסף לכל סעד אחר הנובע מהפרת ההסכם על ידי התובע.

בנוסף נכתב בהסכם כי הנתבעת תהיה רשאית לסיים את עבודתו של התובע ללא הודעה מוקדמת וללא תשלום פיצויי פיטורים, במקרה של הפרה יסודית של ההסכם ובמקרה של מעילה באמון. במסגרת הסכם העבודה אף נקבע כי התובע יבוטח בקרן פנסיה וביטוח מנהלים לאחר 3 חודשי עבודה, בתוקף רטרואקטיבי ממועד תחילת עבודתו וכי הנתבעת תפריש בגינו את הסכומים המקובלים באותה קרן/ ביטוח: 6% בגין רכיב פיצויים, 6% בגין רכיב הגמל, ובמידה והתובע יבחר בביטוח מנהלים יופרשו 8.33% בגין פיצויים ו- 5% בגין רכיב הגמל.

כן נכתב בהסכם, כי עם הפסקת עבודתו של התובע בנתבעת, הוא יקבל לרשותו את הסכומים שיצטברו לזכותו בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים במלואם, לרבות רכיב הפיצויים. עוד הוסכם כי הסכומים אשר הצטברו בגין רכיב הפיצויים יבואו במקום פיצויי הפיטורים וזאת מכח סע' 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 ומכח "האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים המהווה חלק מהסכם העבודה" . כן נכתב שם כי הנתבעת תהיה זכאית להחזר הסכומים שהפרישה בגין פיצויי פיטורים ככל שנשללה זכותו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים בפסק-דין או ככל שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה/ קופת הביטוח שלא בשל ארוע מזכה.

5.    ביום 1.4.07 נמסרה לתובע הודעת פיטורים בכתב בה נכתב, בין היתר, כי הוא ביצע מעשה גניבה ו/או מעילה לכאורה כלפי הנתבעת עת שנטל מרכושה והעבירו לבעלותו במקום למסור רכוש זה ללקוחות הנתבעת. במסגרת המכתב הוסיפה הנתבעת וכתבה כי פיטורי התובע נכנסו לתוקף עוד קודם לכן, ביום 25.3.07, במועד בו נמסרה לו הודעה בעל-פה שלא להגיע לעבודה וכן נכתב שם כי בנסיבות אלו התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים או לכל תשלום אחר וכי יקוזז משכרו שווי טובת ההנאה שקיבל בלא שהיה זכאי לכך. 

לאחר הדברים הללו וביום 31.5.07 אף הגישה הנתבעת תלונה כנגד התובע במשטרת ישראל בדבר גניבה בידי עובד ממעבידו.

6.    עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגע כאמור לאופן התנהלותו של התובע במהלך שנת 2006 במסגרת מבצע שווקי שערכה הנתבעת שכלל, בין היתר, מתן תמריצים ללקוחות באמצעות הענקת מתנות לבתי עסק שונים בהתאם להיקף רכישותיהם. טענת הנתבעת הינה אפוא, כי התובע במקום למסור את המתנות ללקוחות, נטל אותן בדרכי תחבולה לעצמו.

משכך, נפרט אפוא את גרסאות הצדדים בהקשר זה כדלקמן:

טענות הצדדים

טענות הנתבעת בתמציתן

7.    בקיץ 2006 יצאה הנתבעת במבצע ללקוחותיה בשוק המקצועי (בתי מלון, מוסדות ארגוניים, חנויות מכולת בכל רחבי הארץ, מינימרקטים) במטרה לקדם את מכירותיה (להלן - המבצע).

לצורך קידום המכירות ובמסגרת המבצע, החליטה הנתבעת על הענקת מתנות לבתי העסק על פי קריטריונים שנקבעו על ידה, שהיו פועל יוצא של היקף הקניה של מוצרים שהשתתפו במבצע.

בהתאם לכך פרסמה הנתבעת חוברת שהופצה ללקוחותיה ובה פורטו אותם מוצרים אשר השתתפו במבצע.

במסגרת המכתב שנשלח ללקוחות בחודש 6/06 פורסם תקנון המבצע שכלל את היקף הקניה המזכה בנקודות (שתורגמו לזכאות למתנות), את המוצרים המשתתפים במבצע, את תוקף המבצע (1.7.06 עד 31.8.06) ואת שמו של הצד השלישי האחראי לאספקת המתנות ללקוחות (קבוצת אוזן בע"מ; להלן - קבוצת אוזן).

מתקנון זה עולה כי הלקוח נדרש לבצע הזמנה של המתנה בה הוא מעונין בהתאם להיקף הזכאות שנקבע לו, וקבוצת אוזן היתה אחראית מטעם הנתבעת לאספקת המתנות ולמוצרים שסופקו ללקוח (ראה - הודעת הנתבעת לביה"ד מיום 24.8.09 אליה צורף תקנון המבצע; נספחים א1-2 לתצהיר מנהל ערוץ שוק מקצועי בנתבעת בתקופה הרלבנטית - מר אבי קוצ'ירו).